מרץ 11
לקוראי היתרון שלום רב,
וואו, איזה חודש זה היה. החודש הזה גורם לי להרגיש שההפיכה במצריים הייתה איפה שהוא במאה הקודמת. תימן, בחריין, מלחמה בלוב, באירן התחילו הפגנות ובדיוק כשכולם חיכו ליום הזעם הגורלי בסעודיה – באה רעידת האדמה וטרפה את הקלפים, אני מתכוון באופן מילולי – טרפה! הראתה לנו איך נראה אסון אמיתי. ובעוד אנו מנסים ללמוד מה תהיה ההשפעה של רעידת האדמה והחורבן ביפן ולבצע הערכות, הכורים האטומיים מתחילים לדלוף. זה כבר אסון מסוג אחר, גם בעוצמתו הכלכלית אך גם בעוצמתו הפסיכולוגית. אני חושב שאנרגיה גרעינית לא מרוסנת היא הדבר שמפחיד את האנושות יותר מכל.
לגבי ההשפעה האמיתית של כלל האירועים הללו הדעות חלוקות. ישנם כאלו שיגידו שההתאוששות היפנית מהאסון תביא (1) לכליה מואצת של משאבים לבניה מחדש של האזור הפגוע ויפן כולה. משאבים אלו יעלו כסף אותו "תדפיס" ממשלת יפן ובכך תגדיל את חובה שגם כך הוא כבר עצום. בסופו של דבר חוסנה הכלכלי יתערער ויחד עם זאת מחירי הסחורות הנדרשות – פלדה, נפט, מלט וכו' יעלו ויקשו על הצמיחה העולמית. גם כך קשה לספק את תאבונה של סין לחומרים אלו. ישנם אלו שחושבים (2) שההתאוששות תביא לבניית תשתיות טובות יותר ותגדיל את הצריכה, באופן שבו התוצר כולו יגדל בשלב מאוחר יותר ובקצב מואץ על מנת לשלם את החוב היפני. תוך כדי גיוס מוחלט של העם היפני למאמצי השיקום הפריון יעלה וכך, למרות האסון הנורא והתשלום היקר בחיי אדם, יפן תצא מחוזקת מהמשבר הזה ויש לכך סימוכין מההיסטוריה. למשל, מהמדינות המוכות ביותר במלחמת העולם השנייה, יצאו יפן וגרמיה הכלכלות החזקות ביותר. אגב, ההבדל האמיתי בין כלכלני שתי הגישות יהיה, רמת האושר שהם חשו בממוצע בחמישה ימים שקדמו לניתוח הכלכלי. אני לא מתלוצץ.
כפי שאתם בוודאי מכירים אותי, נטיית ליבי היא לתרחיש השני. כך או כך החלטות בנושא השקעות לא יתבססו על מי מהתרחישים העתידיים שרק בעוד כעשר שנים נדע מי מהם היה נכון יותר. השקעות מבצעים לפי הנתונים הקיימים. ואלו, בנטרול ההשפעות היפניות (המועטות יש לומר – כלכלת יפן היא 6 אחוזים מכלכלת העולם) טובים. חדשות לבקרים אנו מקבלים נתונים על התאוששות הכלכלה בארה"ב שהיא בעצם מקור הבעיה והמשבר שפקד אותנו לפני שלוש שנים. כמו כן אנו מקבלים נתונים טובים גם לגבי המשק המקומי.
סביבת אינפלציה גבוהה או קפיצות זמניות?
זו השאלה החשובה ביותר עליה יש לענות ברמת המקרו בבואנו לבצע השקעה היום. האם הקפיצות במדדים האחרונים הם סביבה אינפלציונית מתנפחת, או מעידות חד פעמיות. ובכן התשובה לשתי השאלות היא לא. אני יודע, זה נשמע לא נכון. יש כרגע איזה מעגל אינפלציוני מרושע שבסיסו במחירי בדיור, אלו עלו בשנים האחרונות והביאו לירידה באפשרויות הצריכה של מי שאינם בעלים של נדל"ן, אלו בצדק, יוצאים שוב ושוב למאבק על שכרם. כמעט בכל חודש 2 מגזרים שונים זוכים להסדר מול משרד האוצר על העלאת שכרם. העלאות אלו, בנוסף לעליית מחירי הדיור וסעיפי האנרגיה הן מנוע אינפלציוני הבוער על אש בינונית. מצד שני הפריון נשאר ברמתו ולכן התוצר לא גדל באותו שיעור ובתעסוקה די מלאה במשק, הדבר מביא לעליית מחירים. אם כך אלו לא אירועים חד פעמיים וסביבת האינפלציה גבוהה נכון? לא בדיוק.
כרגע יש מלחמה כוללת במחירי הנדל"ן במדינת ישראל. האוצר, משרד השיכון, בנק ישראל, ולאחרונה גם ראש הממשלה עם תוכנית ההההה"סופפפפררר – טנקקקרררר" שלו, כולם מנסים להוריד את מחירי הדיור. יש אמרה שמקורה בארה"ב – "אל תלחם בבנק המרכזי" – זאת אומרת, אם לבנק המרכזי או לגופים המרכזיים יש מטרה, אל תהמר שהם לא יצליחו להשיגה. זאת אומרת, מתי שהוא בעתיד הלא רחוק, יצליח בנק ישראל להוריד או לייצב את מחירי הנדל"ן. ואז סביבת האינפלציה, תירגע באחת.
מתי זה יקרה אתם שואלים, מתי יצליח הממשל כולו לצנן את מחירי הדיור?
שאלה מצוינת. בדרך כלל שאלות הן יותר טובות מהתשובות עליהן באופן כללי. בכלל , שאלות תמיד מעידות על האומץ של השואל! (אני מנסה למשוך זמן). וברצינות, ל"בועות" יש מן טבע כזה, שאנחנו רק יכולים לדעת על קיומן – לא על סופן הצפוי. מחירי הדירות יכולים לעלות עוד 20 אחוזים לפני שיפלו 30 אחוזים, באופן אישי אני חושב שאנחנו יותר קרובים לסוף של האמרת המחירים בענף הנדל"ן. ברור לי דבר אחד באופן מוחלט, בנק ישראל יעשה כל שביכולתו על מנת לצנן את מחירי הדיור, מפני שהוא יודע שפיצוץ אלים של בועה (ראו מקרה ארה"ב) עלול לכאוב יותר מאשר להועיל, והוא בשום אופן לא רוצה להביא אותנו למצב של צניחה עמוקה במחירי הנדל"ן.
הדולר.
זו הבעיה הכבדה ביותר של נגיד הבנק בבואו להעלות את הריבית על מנת לרסן את שוק הדיור. הוא יודע שהעלאה של הריבית, מעבר לכך שהיא מכבידה על המשק (שהוא תמיד צרכן אשראי), היא מביאה איתה משקיעים מכובדים מחו"ל (בארץ נהוג לגנות אותם בשם "ספקולנטים") שמעוניינים להשקיע בריבית הגבוהה של מר בנק ישראל. לגיטימי לחלוטין, גם אני תמיד מחפש ללקוחותיי את התשואה הגבוהה ביותר ומעניין אותי רק הסיפור הכלכלי (טוב תירגעו, אני לא משקיע בסוחרי נשק וחוות לגידול אופיום נכון? למרות שזה סופר רווחי שתדעו..) בכל אופן, משקיעים אלו מוכרים דולרים על מנת לקנות מפרופסור סטנלי פישר את הפיקדון שלו בריבית גבוהה, כתוצאה מכך נזרקים לזירה מאות מיליוני דולרים וערכו של השקל עולה. זה היה יכול להיות נחמד אם זה לא היה (1) מגדיל את החוב החיצוני שלנו (2) מקשה על היצואנים שלא יכולים להעלות מחירים בשווקים הבינלאומיים ונאלצים להמירם לפחות שקלים. כך יוצא שהנגיד למעשה ממולכד, מצד אחד רווחת המשק, מצד שני בועת נדל"ן. אני חושב שהוא ילך על העלאות ריבית, אך בזהירות, בליווי חוקים המכבידים על המשקיעים המכובדים מחו"ל. בכל אופן, המעקב אחרי התפתחויות אלו הוא החשוב ביותר.
ועכשיו, לפני כשבועיים כתב בוריס שלנו, מנהל המחלקה הכלכלית ב"יתרונות", מכתב לכם, הלקוחות(הוא מנסה לגנוב לי את האחיזה ב"יתרון" שכידוע הוא אחד מכלי התקשורת החזקים ביקום). בזמן שלקחתי אותו לקריאה ואישור, הפך היתרון של בוריס ללא רלוונטי ולשיעור היסטוריה כאחד, שכן הוא היה כתוב על לוב – זוכרים? זה היה מתי שהוא לאחרונה בין מצרים ליפן. בכל אופן היה שם קטע, שאסור לי למנוע את הופעתו, הרי הוא לפניכם:
ועכשיו למשהו אחר לגמרי
אני חושב שאת עולם ההשקעות צריך לבדוק בין היתר, גם ממעוף הציפור. אדם שיש לו הון פנוי של חצי מליון ₪ יכול היום לבחור את אחת מהאפשרויות הבאות:
- פיקדון סגור בבנק לשלוש שנים בריבית של 3% ברוטו – אם יהיה לו מזל.
- לקחת משכנתא, לקנות דירה ולהשכיר, לקבל 3% בשנה אם יהיה לו מזל, ולקוות שמחיר הדירה לא ייפול בעתיד.
- להשקיע באגרות חוב ולקבל באג"ח ממשלתי 4% ובקונצרנים בדירוגים סביב ה-A 5% לטווחים של 3-5 שנים
- ללכת לשוק המניות ולקבל…אני מצטער כדור הבדולח לא עובד היום אז אין לי ניחוש.
את אפשרויות א' ו ב' אני פוסל כי ג' טובה יותר בתוספת סיכון סבירה (ניתן לוויכוח, אך זו דעתי) השאלה האמיתית היא האם ד' עדיפה על ג'. ז"א האם שוק המניות עדיף על האג"ח.
בלי למרוח פה סיפור של עוד שני עמודים אומר, שלדעתי התשובה היא כן. שוק המניות עדיף. בעיקר על סמך אנליזה יסודית של חברות במדדים המובילים אני חושב שתמחורן הוא הוגן ואף זול לעיתים. לטווח הארוך יותר אני חושב שזו החלופה הראויה. במינון הנכון כמובן.
לסיום(עדיין ממכתבו של בוריס)
כיוון שאני לא המצאתי את השכל (אני חושב שלפעמים הוא כן חושב כך – עופר) אני חושב שחלק גדול מהמשקיעים (בעיקר ה"ידיים החזקות" – על זה נספר בפעם אחרת) מבינים ששוק המניות בדרך למעלה. אנו נמצאים בתקופת הדוחות השנתיים ולדעתי אנו נראה הרבה הפתעות חיוביות בעיקר מסקטור הבנקאות והנדל"ן. תקופה עצבנית זו מייצרת הזדמנויות בשוק ההון ופעמים יוצרת הזדמנויות כניסה להשקעות חדשות שלא היו מתקבלות ללא הלובים (אתם מבינים כמה השתנה מאז?-עופר) ולכן חובה עלינו לנצלם.
חודש נפלא ושקט (יש סיכוי שיהיה שקט ?)
כתבו : עופר אקסלרוד ובוריס ליפשיץ. צחק והפריע (טוב הוא בהכנה להתמחות) – ליאון. הנהן בשקט ובסמכותיות – אלכס, ונטע המקסימה כרגיל – עשתה הגהה (אני לא יודע איך כותבים את זה במילה אחת) בין דיווח אחד למשנהו לרשות לניירות ערך.
בהצלחה לנו,
עופר אקסלרוד.
הערות, תגובות, טענות או תשבוחות לכאן – ofer@itronot.co.il
