מה מסתתר בתוך תעודת הסל שלכם
למה צריך מדדי מניות? כי זה ארוך ומסובך להסביר מה עשו המניות הגדולות בבורסה או מה עשה הממוצע המשוקלל של המניות הנ"ל והרבה יותר קל להגיד" "מדד תא-25 עלה היום ב1%". בשלב השני, נולדו תעודות סל. תעודות סל הן מכשירי השקעה פאסיביים שבהם חברות (חברות תעודות הסל) קונות את כל המניות במדד, אורזות אותן למוצר פיננסי אחד שנקרא תעודת סל, ומוכרות לציבור. בעבור שרות זה, גובות חברות תעודות הסל דמי ניהול. מי צריך תעודות סל? מישהו החליט שאם יש קבוצה של 25 (או כל מספר אחר) של חברות שהן הגדולות ביותר זה רעיון לא רע להשקיע בסלט הזה במקום לעבוד קשה, לנתח חברות, לחשוב ולבחור מניות. פשוט כך.
הבורסה אחראית על המדדים ולכן קבעה כללים שמאפשרים למניות להיכלל במדדים וכן כללי כניסה ויציאה מן המדדים. לפני כשבועיים חברת "מנקיינד" (חברה דיי כושלת, אשר עוסקת בפיתוח משאף לטיפול בסוכרת ובינתיים מתקשה לשרוד בעצמה) נרשמה למסחר בבוסה בת"א. כאן העלילה מסתבכת.
מנקיינד היא חברה גדולה ביחס לחברות שנחסרות בבורסה הישראלית. מכיוון שכך, היא עתידה להיכלל במדד ת"א 100 ות"א 75 כבר מיום ראשון הקרוב בבוקר. תעודות סל מחויבות להחזיק את כל המניות במדדים לפי המשקל שלהן במדד. התוצאה היא שביום חמישי 12/11 בצמוד לנעילת המסחר, חברות תעודות הסל יאלצו לקנות כ-400 מיליון ₪ במניית מנקיינד. מהייכן הכסף, אתם וודאי שואלים? תעודות הסל ימכרו את המניות האחרות במדדים בכדי להקטין את האחזקה בהן וליצור מזומן לקניית מניית מנקיינד.
בעצם, מי שהחזיק תעודת סל על מדד ת"א-100 יקבל החל מיום ראשון בבוקר, קצת פחות מכל המניות שהיו בו ובכסף שימכר, את מנקיינד. מובן, שאת הציבור אף אחד לא שאל ובטח שאף יועץ השקעות לא ווידא עם לקוחותיו האם צעד זה מתאים לאפיון הצרכים שלו.
לא זאת בלבד, אלא מנקיינד החליטה לנצל את העניין הטכני ולמכור מניות חדשות לחברות תעודות הסל ובעצם לבצע גיוס הון של מאות מיליוני שקלים מכספי תעודות הסל. כל זאת מבלי שיש לתעודות הסל את היכולת להחליט האם הן מעויינות להשקיע כספים בחברה – פשוט כי תעודות סל הן מוצר השקעה פאסיבי.
בדירקטוריון הבורסה הבינו את הפרצה ומיהרו לסתום אותה, לא לפני שהספיקה עוד חברה בשם מיילן להירשם למסחר בבורסה. מיילן היא ענקית, ענקית! היא צפויה להיכנס למדד ת"א 25 בעוד כחודש ובתרחיש מסוים, כמיליארד וחצי שקלים מהכספי תעודות הסל יזרמו להשקעה במיילן (חברת תרופות אמריקאית) וכמובן שזה על חשבון חברות אחרות, שימכרו בסכום זה. המשמעות של זה היא קיצונית. ביום אחד יצטרכו תעודות הסל לממש מיליארד וחצי שקלים במניות אשר בחלקן אין שום הצדקה כלכלית למכור.
פעמים רבות עולה בקהילת ההשקעות הדיון על השקעות בנכסים ישירים (בחירת מניות ואג"ח) מול השקעה פאסיבית (מדדי מניות ותעודות סל). תעודות סל אינן חפות מבעיות טכניות, אך העיקרית שבהן היא חוסר השליטה של המשקיע על הנכסים שנרכשים בכספו. לרוב, לציבור אין אפילו מושג שמהלכים כאלה קורים. מדדי מניות משתנים אחת לכמה חודשים וכל שינוי של הסל גורר חלוקה מחדש של הכספים בתעודות הסל.
השקעה במניות צריכה, לדעתי, להתבצע על פי התשואה העתידית שתניב השקעה זו והסיכון הכרוך בכך. הבסיס להחלטת השקעה הוא ניתוח פונדמנטליסטי של החברה. בתעודות סל לא רק שאין דבר כזה, אלא האמת היא שאפילו אין אנשים שיעשו זאת. כיום תעודות סל מנוהלות על ידי מחשבים שמתוכננים לקנות ולמכור את המניות במדד לפי המשקל שהבורסה קבעה. זהו. לא פלא שבבתי ההשקעות הגדולים שאין להם אפשרות לתת תשומת לב אישית לכל לקוח ולקוח כל כך אוהבים השקעה בתעודות סל על מדדים. בקיצור- לשיפוטכם.
סופ"ש נפלא.
לשירותכם תמיד, בוריס ליפשיץ
09-8843616
