לחברים של יתרונות שלום רב,
הודעת הריבית בארה"ב: בעולם שבו הדופק הכלכלי חלש, כל אירוע קטן מייצר דרמה גדולה.
הודעת הריבית בארה"ב, ארוע קטן? ובכן, כן! אירוע קטן ושולי. למה אירוע קטן ושולי? כי בכלכלה האמיתית מה שחשוב אלו שאלות כגון: "האם יש צמיחה?", "האם הפריון גדל?", "האם המשקיעים במצב רוח חיובי או לא?", "האם התוכניות הכלכליות נכונות?" ו "האם האוצר מנוהל נכון???".
האם הריבית תעלה מ 0 ל 0.15% זהו בהחלט אירוע שולי, ואישית אינני מסכים (בניגוד לרבים) שהוא מראה על העתיד, כי שוב, אם העתיד כולל קיטון בצמיחה בסין או בברזיל וחולשה באירופה, אז העלאת הריבית תהיה אחרונה להרבה זמן ואם הנתונים הכלכליים יהיו טובים אז תבואנה עוד העלאות, אבל השינוי בצמיחת הכלכלה מהותי בהרבה מההשלכה של שינוי בשברירי אחוז כזה או אחר בריבית של הבנק המרכזי.
אך כשהכלכלה העולמית אינה צומחת, והשיחה נעה מכישלון של כלכלת יוון לצמיחה חלשה יותר בסין לחולשתה של אירופה, אז בהודעה על העלאת ריבית התקשורת יכולה לייצר דרמה. וזה היה שיח מרכזי, של הרבה מאד אנשים, כולל כתבים כלכליים שלא מבינים כלום בשינויי ריבית, שיצר דרמה אדירה, כולל שעון ספירה לאחור לרגע ההכרזה בערוצי התקשורת המובילים(כאילו היה מדובר בגמר הישרדות, או שיגור טיל לחלל) ואז – כלום. פויה. נגידת הבנק המרכזי בארה"ב, הבוסית של סטנלי פישר(לא מוני מושונוב) והבנקאית הבכירה בעולם ג'נט ילן – השאירה את הריבית במקומה.
מחול השדים החל. הבורסה עלתה, ירדה, צללה, חזרה, עלתה הכל ביום מסחר אחד בין 9 ל 11 בלילה. ועכשיו, אחרי מחול השדים- שוב רגיעה. את כיוונה של הבורסה לא קובעים שברירי אחוזים בריבית הבנק המרכזי לחודש אוקטובר, אלא הרווחים ושווין האמיתי של החברות ובעוד ימים ספורים – בזאת יחזרו המשקיעים להתרכז.
ובכן, זה לא רק אני, כלכלנים רבים בעולם חושבים שההבדל בין ריבית של 0 לריבית של 0.15 הוא לא ברור, לא מובהק וייתכן שאין בו שינוי כלל. בנסיבות אחרות כתבתי, שאם מסתכלים על השקיעה אין רגע אחד ששונה בתכלית מקודמו, אבל יש שוני מהותי בין יום ולילה. אם כך השוני האמיתי יהיה בין סביבת ריבית של אפס לבין סביבת ריבית של נאמר אחוז או שניים. ובין סביבת אינפלציה של אפס אחוזים (או דפלציה) לבין סביבה של 2-3 אחוזי אינפלציה. עד אז, הדרמות האלו פשוט מיותרות. אל תתרגשו מהן.
ההודעה על השארת הריבית על כנה מעמידה את בנק ישראל בבעיה לא פשוטה.
בנק ישראל, בנה על העלאת הריבית בארה"ב. הוא בנה על הפיחות שיתרחש בדולר כאשר תעלה הריבית שם, ושכך יוטב מצב המשק דרך הייצוא שנהנה מעליית הדולר ומעליית המחירים שתבוא עם עליית שער החליפין. זה לא קרה. במקביל, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהמשק לא צמח ברבעון השני. למעשה בהינתן הגידול הטבעי של האוכלוסיה הוא אפילו קצת נסג…בנק ישראל אם כך צריך להמריץ את הכלכלה בעצמו, אבל קרנית פלוג נגידת הבנק היא שמרנית וזהירה מאד, הייתי אומר שהיא מעדיפה לראות את הכלכלה מדממת לפני שתנקוט פעולה. במידה ותמתין מספיק זמן זה יקרה.
ואז היא תצטרך להמריץ את הכלכלה.
זוכרים שאמרתי שאין הרבה הבדל בין ריבית 0.15 ל 0 ? אם כך, בנק ישראל שוקל כרגע מבין שתי חלופות: ריבית שלילית, כפי שנהוג באירופה, קנס על החזקת כסף, או הרחבה כמותית, ז"א רכישת אגרות חוב לטווחים ארוכים בשוק והורדת הריבית בטווח הארוך. כרגע, היא ממתינה, חוששת מהתגובה של מחירי הנדל"ן והיווצרות בועות. ממתינה ומחכה לנס. הנס יהיה – צמיחה בסין, התחזקות הצמיחה השברירית בארה"ב והעלאת ריבית בארה"ב. אם זה יקרה, יצליח לה, אם לא, היא תאלץ להוציא את הידיים מהכיסים ולבצע מהלכי ניהול כפי שנגידה אמורה לבצע.
אז הצמיחה האפסית והכלכלה הגלובלית טובים למניות או לא?
זה תלוי. יש חברות שהקשר שלהן לכלכלה הוא ישיר מאד, קמעונאיות למשל. ויש כאלו שהקשר הוא רופף יותר, תרופות למשל.
בכל מקרה יש כאן שתי השפעות, הרעה שולית, אפסית בסביבה העסקית, אך מצד שני אטרקטיביות הולכת וגדלה מול החלופות. ז"א, הריבית הסולידית שוב הופכת לאפסית והריבית לטווחים ארוכים שוב יורדת, וזה משאיר את המניות כחלופה טובה יותר. כפי שכתבנו בעבר, אגרות החוב של פועלים מציעות 2% לשנה ל6 שנים הקרובות, החברה לעומת זאת(המניה) מציעה 11% תשואה על ההון. אם כך, אחרי שיקלול הסיכון בהחזקת המניה (אתם יודעים, הסיכון שגברת כהן מחדרה תתקשר אליכם, התאומה המרושעת של אריאלה ממפעל הפיס) עדיין המניה עדיפה בהרבה למי שמסתכל למרחקים ארוכים.
אז המניות צריכות לעלות, כמה? אני חושב שעדיף שכמה שיותר 🙂 אבל אני לא מגזים שאני כותב שישנם פערים של עשרות אחוזים במרבית המקרים בין השערים ההוגנים אל מול מחירי הבורסה, הסיבות אגב לפערים הם מצב הרוח נטו, ומצב הרוח הוא זמני ומשתנה.
בחודש האחרון, גם בשוק אגרות החוב נפתחו מרווחים משמעותיים באופן גורף, שנגרמו כתוצאה מפדיונות עיוורים ולא מהרעה תואמת במצב העסקי של החברות. לכן אני מאמין שהתיקון במחירי אגרות החוב יהיה מהיר מאד. בהנחה שלא נראה קטסטרופה כלכלית, אזי תשואות של 4-5 אחוזים הקיימות במגוון חברות טובות לא תשארנה זמן רב, המחירים יעלו, התשואות תרדנה שוב. כפי שצריך להיות.
מט"ח מט"ח מט"ח, אשמור את זה לפעם הבאה, רק אכתוב היום שבהיעדר פעולה רצינית של בנק ישראל, הורדת ריבית, הרחבה כמותית או רכישה עצומת מימדים של מט"ח אני לא צופה התחזקות לדולר. ההיפך הוא הנכון.
אני רוצה לאחל לכם, גמר חתימה טובה ולאחר מכן, המשך שנה טובה ובריאות שלמה.
עופר אקסלרוד וצוות יתרונות פיננסיים.
הערות, תגובות, תלונות, שאלות, טענות או תשבחות לכאן – ofer@itronot.co.il
