מלכוד 22 של בנק ישראל | מאת עופר אקסלרוד
השבוע בנק ישראל אפשר הצצה למערך השיקולים שבגינם הוא בוחר להשאיר את הריבית על 0.1%.
הסיפור הוא כזה:
המצב הריאלי מצריך הורדת ריבית או הרחבה כמותית, מדוע?
- כי השקל חזק, הדולר והיורו מתרסקים.
- הצמיחה מתונה.
- הייצוא נחלש בעקבות שער החליפין הנמוך, מה שיקשה בעתיד על שוק העבודה והצמיחה של התוצר.
בנק ישראל, מצד שני, מכיר בסיכונים של ריבית נמוכה מאד לאורך זמן כפי שפירט במסמך באורך הגלות (בוריס כתב הרחבה על הסיכונים למי שמעוניין להתעמק). זה כולל סיכונים מערכתיים בבנקאות, בחיסכון ארוך הטווח ובנדל"ן. ולכן בנק ישראל נמצא במלכוד.
מחד, בנק ישראל רוצה להוריד ריבית ומאידך – מפחד מהתוצאה.
בהודעת הריבית השבוע לחודש אוגוסט, מחזיר בנק ישראל את האפשרות לשימוש בכלים "מגוונים" להשיג את מטרותיו. במילים פשוטות, ייתכן שבסופו של דבר תרד כאן הריבית עוד, או שתושק הרחבה כמותית שתוריד את הריביות בשוק.
עם זאת, ההודעה לא השיגה את מבוקשה, והדולר והיורו המשיכו ליפול מול השקל והנגידה המשיכה לקנות מט"ח על מנת לייצבו. אנחנו נהנים מהסיפור הזה, האג"חים עולים והמניות נשארות האפיק המיטבי לנטילת סיכונים ויצירת תשואות.
בשעת כתיבת שורות אלו, אנו מקבלים חיזוק נוסף לדילמה של בנק ישראל בצורה של הודעת הלמ"ס על עליה מתונה באבטלה בישראל מ-5% ל-5.2%.
בעקבות ההאטה הגלובלית שחובקת את כל היבשות, (אפילו סין שעליה בנו כולם לאיזון ההאטה מאירופה מאותתת על חולשה בתוצר) ואולי קצת בגלל הסידור האירני, מחירי הנפט צללו בחודש האחרון לשפל של 49$ לחבית (כל הסחורות הגיבו כך) כל אלו לוחצים עוד את מערך הריביות למטה.
ומה אני רוצה לומר בשורה התחתונה? זה זמן גרוע מאד להיות נגידת בנק ישראל!
הדוח על היציבות הפיננסית | מאת בוריס ליפשיץ
בנק ישראל מונה מספר סיכונים מהותיים, הנובעים מריבית נמוכה אשר שוררת בשווקים מזה מספר שנים וכן את משמעות סיכונים אלו למשק הישראלי.
ראשית, מציין הבנק את הסיכון למוסדות הפיננסיים השונים, כגון קרנות פנסיה וחברות ביטוח, אשר מתקשות להניב את התשואה הנדרשת לשם עמידה בהתחייבויותיהן הביטוחיות. החשש הוא שהגופים התחייבו לתשואה שאין איך לספק בסביבת ריבית אפסית.
לאורך זמן, מצב זה עלול להסב לגופים הפיננסיים הפסדים ואף להעיב על יציבותם. במצב זה הפגיעה היא כפולה, מכיוון שגם החוסכים נפגעים מריבית נמוכה. חוסר היכולת של המוסדות הפיננסיים לספק תשואה נאותה, יפגע בהכנסות של הפנסיונרים בישראל, במידה ומצב זה ישרור לאורך זמן. בסופו של דבר מישהו ישלם את מחיר הריבית הנמוכה, או שחברות הביטוח והגמל ישלמו את מה שהבטיחו מכיסן (יפסידו כסף) או שהחוסכים יקבלו פחות.
שנית, מציין בנק ישראל את שוק הדיור. בשוק הדיור, ריבית נמוכה גרמה לעליה בשווי הנכסים מחד ומגידול במשכנתאות מאידך. כיום, 71% מהמשכנתאות הן בריבית משתנה ומתוכן 36% צמודות לפריים. החשש של הבנק הוא שעם הזמן נוצרה בועת מחירים בנדל"ן אשר מתודלקת באשראי זול. כך עולה החשש כי עליה בריבית כאשר תגיע, תוריד את שווי הנכסים בד בבד עם עליה בהחזרי המשכנתאות של משקי הבית ותקשה על הלווים לעמוד בהחזרים ובכך תסכן את יציבות המערכת הבנקאית. כפועל יוצא מסיכון זה, יפגעו הקבלנים וספקים נוספים בתחום הדיור והנדל"ן, שגם להם אשראי מהותי במערכת הבנקאית. ככלל, הבנק מציף חשש לגבי הגידול בחוב משקי הבית לאור האשראי הנגיש והזול אשר עשוי להקשות על יכולת פירעון החוב במצב של עליה בריבית או מיתון שיפגע בתעסוקה ובשכר. מכיוון שהריבית, כנראה, לא תישאר אפסית לנצח כשהיא תעלה תהיה בעיה והבעיה הזו הולכת ומתעצמת ככול שהריבית נמוכה לאורך זמן ארוך יותר.
בנוסף, מציין בנק ישראל כי לדעתו יש תמחור חסר של סיכון באגרות חוב קונצרניות בעקבות שינוי טעמים של הציבור והסטה של כספים מחשבונות העו"ש להשקעות בעלות סיכון. ירידה באגרות החוב אשר עלולה להיות תוצאה ישירה של עליית ריבית, תפגע לא רק במשקיעים הפרטיים אלא גם בבנקים ובגופים הפיננסיים שלהן חשיפה גבוהה לחוב קונצרני וכן בחברות אשר נשענות על מיחזור החוב השוטף דרך שוק ההון. הריבית הנמוכה השוררת במשק כיום הובילה לסכום חסר תקדים של 250 מיליארד שקל ששוכבים בעו"ש במערכת הבנקאית. החשש הוא שהמשך ריבית נמוכה או הורדה נוספת תגרום להסטה מסיבית של כספים אלו לשוק ההון ותיצור עיוות בתמחור הסיכון בשוק האג"ח.
בנק ישראל מציף חששות משני תרחישי הקצה: ריבית נמוכה מאוד לאורך זמן תגרום לבועות נכסים מסוגים שונים מחד ובעיה להניב תשואה סולידית מאידך שתפגע בחוסכים לטווחים הארוכים. מצד שני עליית ריבית אחרי שנים רבות של ריבית נמוכה עלולה לייצר זעזוע הן ביכולת החזר החוב של לווים שונים והן הפסדי הון מהירים למשקיעים בנדל"ן ובאגרות חוב. כרגע עליית ריבית מהירה וחדה לא נראית כסיכון שיש לחשוש ממנו, אך הריבית הנמוכה כבר מתחילה לתת אותותיה בחברות הביטוח שרשמו הפרשות (מילה יפה להפסדים) של מאות מיליוני שקלים ונטילת סיכונים שעלולים להתברר כלא מתומחרים באופן ראוי. בנק ישראל חושש שככול שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן או אפילו תרד עוד, כך יתקשה הבנק להעלותה בעתיד ללא השלכות על היציבות.
נראה שהאתגר של הבנק הוא לעמוד בשתי מטרות בו זמנית: יציבות המחירים ויציבות המערכת הפיננסית. כיום, גדל החשש כי ייצובו של האחד הוא על חשבון השני.
סופ"ש נפלא.
לשירותכם תמיד,
עופר אקסלרוד ofer@itronot.co.il
בוריס ליפשיץ boris@itronot.co.il
09-8843616
