זו לא הפעם הראשונה שהשוק רועד ומפלס העצבים של כולם עולה.
כלקוחות של יתרונות פיננסיים, אתם לרוב יודעים את הדברים בדיעבד, הפעם החלטנו לשתף אתכם בטקטיקה שלנו לימים הקרובים.
הפחד ששורר בשווקים בעולם, וכמובן גם בישראל, נובע מאי הוודאות לגבי עתידה של יוון בגוש האירו.
כאן המקום להבהיר את האופן שבו אנו רואים את ניהול הסיכונים בתקופה הזו ואת התרחישים השונים שעלולים ועשויים לקרות בשבועות הקרובים.
הנחות העבודה שלנו הן:
- מכיוון שיוון מהווה כ-1.5% מהכלכלה האירופאית, פשיטת רגל שלה ו/או יציאה מגוש האירו לא ישפיעו בצורה מהותית על הפעילות העסקית בגוש האירו. את אותן סחורות ושירותים שיוון מייבאת ממדינות אירופה היא תמשיך לייבא גם אחרי יציאה מהגוש, אם כי לא ברור באיזה מטבע היא תשלם ומה יהיה ערכו.
- יציאה של יוון מגוש האירו, אם תתרחש, ככל הנראה תיצור ביוון מצב כל כך הרסני, שמדינות אחרות בגוש לא יעיזו לחשוב יותר בכיוון של "התעסקות" עם הנהגת האירו.
- היצוא של ישראל ליוון הוא כ- 0.25% מסך ייצוא הסחורות והשירותים ולכן לישראל אין תלות בכלכלה היוונית. גם אם יוון תשקע בים ותיעלם כמו אטלנטיס, בכלכלה הישראלית זה פשוט לא יורגש.
- במערכת הבנקאות העולמית מרבית החוב של מדינת יוון הופחת ובחלק מהמקרים נמחק ולכן מבחינת מערכת הבנקאות לא צפוי זעזוע שלילי משמעותי. בישראל מחיקות הקשורות לחוב היווני בבנקים בוצעו כבר ב 2011/2.
- העלייה בתשואות אגרות החוב באירופה הן בעיקר על רקע החשש מהלא נודע ולא בגלל צפי כלכלי לשיפור במצב המקרו. הנתונים הכלכליים לא תומכים בעליית ריבית באירופה בשלב זה.
- בארה"ב ככל הנראה תעלה הריבית בחודשים הקרובים, אנו סבורים שזה יהיה איטי יותר מהקצב שה-FED היה רוצה. כך או כך, בכל מקרה קצב עליית הריבית בישראל אם וכאשר יתרחש, יהיה איטי יותר מאשר הקצב בארה"ב כדי לשמור על פער ריביות לטובת ארה"ב ולהחליש את השקל. (דברי הנגידה בשבוע האחרון)
- בישראל אין לחצים אינפלציוניים ולכן אין סיכון של עליית ריבית בטווח הקצר. קריסת הדולר בשבוע האחרון מפחיתה את האינפלציה הצפויה בכשליש האחוז ובנוסף לקיטון היצוא והיבוא הישראלי והצעדים האחרונים בשוק הנדל"ן עולה הסבירות לכך שב-12 החודשים הקרובים האינפלציה תהיה מתחת לטווח הרצוי. סביבה זו מרחיקה עוד יותר את עליית הריבית בישראל.
- יציאה של יוון או הישארותה בגוש האירו, לא משנה דבר ברווחיות או יכולת החזר החוב של חברות ישראליות.
- מאירועי העבר כגון: תחילת ההסתבכות ביוון ב-2010/2011, מדינות ה PIIGS, קריסת קרן ההשקעות של דובאי, הורדת הצמיחה של ארה"ב, "צוק איתן" ועוד אירועים רבים אחרים, נראה כי שוק אגרות החוב תמיד מגיב תגובת יתר והירידות מתחלפות תוך פרק זמן קצר יחסית לעליות חדות.
כאשר אנו בוחנים את ההנחות שלנו אחת אחת ואת כולן כמכלול, עולה המסקנה המתבקשת הבאה:
תהיה זו טעות מרה לחיסכון ארוך הטווח של משקיעים למכור אגרות חוב בתקופה זו. תשואה של אגרות חוב קונצרניות בדירוגים גבוהים עומדת כרגע על כ-4% בתוספת מדד לשנה. בשלושת השנים הקרובות זו תשואה מצטברת של 12% ומדד שיכול להסכם לכ-3%-4% נוספים. ריבית קצרת הטווח עומדת כיום על 0%. גם אם בשנה הבאה היא תעמוד, על פי הצפי של בנק ישראל, על 1.25% זה אומר שבשנתיים הקרובות התשואה המצטברת בבנק תהיה פחות מ 1.5%. גם אם בשנה השלישית הריבית תעלה בעוד 1% ל2.5% בשלושת השנים הקרובות חיסכון סולידי יניב לא יותר מאשר 4%. אגרות חוב בתקופה הזו יניבו תשואה מצטברת של כ 12%-15%.
כנ"ל לגבי מניות.
איננו יודעים איך יתפתחו הדברים ביוון, אך למשק הישראלי זה לא משנה. לא משנה מה יקרה, זה לא ישפיע, השפעה ארוכת טווח, על יציבות המשק, לא ישפיע על יציבות החברות, לא ישפיע על רווחיות החברות, לא ישפיע על קצב העלאת הריבית בישראל. לכן כרגע אנו לא מוכרים נכסים טובים במחירים נמוכים. כאשר נבחין ברגיעה אנו נעשה כל שביכולתנו לרכוש עוד מאותם נכסים טובים במחירים נמוכים ולמכור אותם בהתייצבות הבאה.
אני והצוות לשירותכם בכל עת,
עופר אקסלרוד.
הערות, תגובות, תלונות, שאלות, טענות או תשבחות לכאן – ofer@itronot.co.il
