ממסיבת עיתונאים למסיבת הפתעה
ללא ספק האירוע המרכזי השבוע היה מסיבת העיתונאים של בנק ישראל. בחודש פברואר פרסם בנק ישראל מסמך תחת הכותרת "הכוונה לגבי העתיד (Forward Guidance) – הניסיון שהצטבר בעולם". המשפט הראשון של הסקירה היה "מאחר שהריבית המוניטרית בישראל מתקרבת לסביבת האפס, חטיבת המחקר של בנק ישראל בוחנת כלים מוניטריים שעשויים לשמש את הבנק בסביבה זו, לרבות הכוונה לגבי העתיד".
מכיוון שעדיף מאוחר מאשר מעולם לא, השבוע קיימו נגידת בנק ישראל ומנהל חטיבת המחקר מסיבת עיתונאים שבה היו אמורים לקיים דו-שיח עם התקשורת הכלכלית אודות המדיניות של הבנק המרכזי במטרה לספק הכוונה למדיניות העתידית של הבנק. תחילה הייתה זו סקירה רגילה על מצב המשק ואז הגיעה קרנית לדבר על ציפיות ואמרה: "נראה שפחתה ההסתברות לכך שנידרש לשימוש בכלים בלתי קונבנציונליים בתקופה הקרובה".
על מנת להבין את המשמעות העצומה של המשפט, אשר נזרק כבדרך אגב לחלל חדר הישיבות של בנק ישראל, צריך להכיר את מפת התחזיות של שוק ההון. חלק גדול מהשוק האמין, ועדיין חלק מאמינים, שבסופו של דבר בנק ישראל עוד יצטרך להוריד את הריבית או לבצע הרחבה כמותית. קרנית פלוג ניפצה ציפיות אלו באבחת משפט.
לאחר מכן הסבירה הנגידה, כי קביעת מדיניות הריבית נסמכת, בין היתר, על תחזיות של חטיבת המחקר והעבירה את זכות הדיבור לפרופ' נתן זוסמן שהציג את תחזיות החטיבה. בין שלל הנתונים היה שקף אחד שהיה המשמעותי ביותר: על פי התחזית, הריבית של בנק ישראל תעמוד על 1.25% עד סוף 2016.
מכאן והלאה לא משנה מה אמר זוסמן, והוא אמר עוד הרבה דברים חשובים, השוק שמע דבר אחד בלבד:
לא רק שהריבית לא תרד יותר (לפי קרנית פלוג) היא הולכת לעלות בשנה הבאה ובחדות (לפי נתן זוסמן).
לשוק כבר לא שינה שהתחזית מבוססת על הנחות שהריבית בארה"ב תעלה ל 1.6% על סוף 2016 ושתהיה בארה"ב ובאירופה אינפלציה של 1.8% ועוד כל מיני הנחות שיתכן שכלל לא יתממשו (ואולי הן יותר משאלות לב של הבנק מאשר תחזיותיו), השוק שמע רק את מה שהוא רצה לשמוע.
התגובה הייתה מידית וקיצונית. הדולר והאירו נפלו בכ-2% ואגרות החוב הממשלתיות הארוכות צנחו כ-4% ביומיים.
בלי להיכנס לשאלה האם היה או לא היה צריך להעביר את המסר בצורה שבה הועבר, יש כאן דוגמה ברורה לתגובה של שוק עצבני מאוד.
בנקים מרכזיים ברחבי העולם למדו שלא פחות חשוב מהמסר, חשובה הדרך שבה הוא נמסר. לדוגמא, הבנק האירופאי יודע שבשבוע האחרון עלתה הסבירות ליציאת יוון מגוש האירו, אך הוא לא יעז לומר זאת בקול רם.
היה כאן ניהול לא נכון של הציפיות ובנק ישראל (באמצעות כספי הציבור) כבר התחיל לשלם את המחיר ונאלץ היום בבוקר לרכוש מאות מיליוני דולרים על מנת לנסות ולייצב את שער החליפין שהיה בצלילה חופשית. חשוב לזכור כי אנשים הם רציונאליים ומגיבים לתמריצים, ובעיקר מייצרים תחזיות ופועלים על פיהן. בנק ישראל אותת בין השורות שהתמריץ לקנות אגרות חוב עומד לרדת. לא צריך להיות מומחה לתורת המשחקים בשביל לדעת שבתנאי אי וודאות צריך לנסות ולצפות את תגובת היריב ולדעת שהוא יגיב. והשוק אכן הגיב למילים ובעוצמה.
במצב אחר יתכן מאוד שהדרמה לא הייתה כל כך גדולה אך שוק ההון בשבועות האחרונים גם כך עצבני והמשקיעים על הקצה. לא היה צריך הרבה בכדי לדחוף אותם מהצוק…
עכשיו, כמאמר המשפט המפורסם, כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים. מי שישכיל לקרוא את המפה נכון ולבצע מהלכים בהתאם ירוויח כסף רב, כי נוצרו כאן הזדמנויות מעולות לתשואה עתידית.
מניות בפינצטה
- כלל ביטוח – חברת הביטוח האמריקאית מטלייף (Metlife) מנהלת מגעים להצטרפות למכרז על רכישת השליטה בחברה לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל, כ-28% מעל מחיר השוק.
- כלכלית ירושלים – קרן בלקסטון הביעה גם היא התעניינות ברכישת כלכלית ירושלים מידי בנק לאומי לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל כ-30% מעל המחיר בבורסה. בנוסף, יקיר גבאי מעוניין לרכוש את נכסי הקבוצה בגרמניה ב-1.1 מיליארד שקלים.
- אלון רבוע כחול – ההנהלה הגיע להסכם עם ועד העובדים על פיטורים של כ-1000 עובדים וסגירה של כ-30 סניפים הפסדיים. זהו מהלך התייעלות אגרסיבי אשר ישפר בצורה מהותית את שורת הרווח של מגה.
- מזור – דיווחי השבוע על מכירה של 2 מערכות רנסנס נוספות וככל הנראה תציג הכנסות שיא ברבעון השני, השבוע עלתה המניה במעל 7%.
סופ"ש נפלא.
לשירותכם תמיד, בוריס ליפשיץ
09-8843616
