לקוראי היתרון שלום רב,
לפני רגע היה כתוב כאן משהו אחר לגמרי, הייתה כתובה כאן נוסחת מכפיל הרווח והסבר לגביה והיא הייתה אמורה לעזור לי להסביר את דבריי בהמשך, ועכשיו מחקתי הכל ונולד המשפט שסיימתם לקרוא עכשיו. מדוע ? מכיוון שאיני רוצה שתחשבו שיתרון זה "עניין לכלכלנים". (כפי שנוהג לומר המשורר המופלא ואיש האשכולות שכרגע ממונה על משרד האוצר, מר יאיר לפיד.)
זהו גרף תל אביב 75, המדד המייצג נאמנה את מה שקורה בבורסה בתל אביב:
מדד תל אביב 75 ירד מתחילת מרץ ב כ 11 אחוזים.
"צוק איתן" הגיע ביולי ולמעשה ממנו מדד ת"א 75 התאושש כבר, אך מה קרה ממרץ? מדוע המדד התל אביבי והבורסה כולה מפגינה כזו חולשה מחודש מרץ? אתם לא תאמינו ובוודאי תחשבו שאני טועה אבל סבלנות, אסביר.
במרץ נולדה יוזמת מע"מ אפס.
ניתן לחשוב שחוק מע"מ אפס אינו קשור כלל וכלל לבורסה בתל אביב, אבל הוא קשור גם קשור. חוק מע"מ אפס מפחיד לאו דווקא את גברת כהן מחדרה, אלא את מנהלי הכספים הגדולים, המקצוענים. לא בגלל שהוא חוק לא טוב, מע"מ אפס אינו חוק לא טוב – הוא חוק נוראי, אבל לא בגללו. אלא שמאז חוק מע"מ אפס, והתפטרות הכלכלן הראשי ממשרד האוצר בגללו, יש איזו שהיא דממה מפחידה כזו שהעניינים מנוהלים ע"י מי שאינם חוששים לבזבז מיליארדי שקלים של הציבור על מטרות פופוליסטיות. וניהול כלכלה פופוליסטי, שוק ההון ממש לא אוהב. שוק ההון אוהב חשיבה כלכלית-הגיונית. הצמרת המדינית, על מנת להתחבב על הציבור השסוע, מצאה לה אויב – הטייקונים. הם שורש כל הרע. לפני יומיים סלולר, אתמול גז, היום כימיקלים, מחר בנקים ואחרי זה ביטוח, לאט לאט נגיע לכולם…
שוק ההון לא אוהב רגולציה מהסוג הזה, זה צייד מכשפות של כל חברה רווחית, חברות מתביישות לדווח על רווח שמא מחר יבצעו לינץ' במוצרים שלהם. רק כי הן מרוויחות.
יש אבל.
רגולציה רעה וגם מצב רוח רע של משקיעים, הינן ברי חלוף.
לחברות יש איזה עניין כזה, שהן תעשינה הכל על מנת להרוויח. בשוק ההון קוראים לזה מטוטלת, יום אחד היא כאן, מחר היא שם…
הנה בסוף השבוע האחרון למד שר האוצר שלנו לזמר שיר חדש, בשעה שחברת אסם הודיעה שהיא זו שתציל את המצב בערד. הרי ממשלה לא באמת יכולה לייצר מקומות עבודה למאות מובטלים(היא יכולה לייצר למאות מקורבים משרה, אבל זה עניין אחר). שר האוצר, שלומד בקצב שלו, כבר אמר לכתבת בראיון בשבת "חברת אסם תקים מפעל בערד כדי לייצר מאות מקומות עבודה, ואת יודעת מה, אם היא תרוויח מזה? שתרוויח…"
זו הסיבה שמניות הבנקים ירדו, מניות חברות ביטוח ירדו (עסקה למכירת כלל לסינים בוטלה והפניקס מעוכבת) ועוד ועוד כי הרוכשים לא רוצים לעשות עסקים בישראל.
אז מה אנחנו עושים פה?
שאלה מצוינת! דווקא עכשיו, דווקא היום בתמחור הזול כל כך הנובע מפסימיות, זהו הזמן לקנות נכסים טובים ששוויים הכלכלי גבוה בהרבה ממחירם בבורסה בתל אביב.
זוכרים את המכפיל שדיברתי עליו בהתחלה? המכפיל הממוצע של מניות ת"א 75 הוא 13. נמוך ב 40% ממרבית המכפילים בשווקים המפותחים. המכפיל על מדד הS&P (המדד הגדול בארה"ב) עומד על 19 ובנאסדק עומד על 24.
העלייה בשער הדולר ברבעון האחרון תעזור להרבה חברות להרוויח יותר בשקלים ולכן אני אופטימי מאד, שבשלב מסוים, בריבית הנמוכה השוררת בתל אביב, וברווחיות היחסית גבוהה של החברות בתל אביב, יחול המפנה. אז נראה ברכה בסבלנותנו.
האם אנחנו לפני העלאת ריבית?
זהו לדעתי אחד הפחדים הנפוצים בשווקי העולם כרגע. ובכן, אנו חושבים שיקשה מאד בסביבה הכלכלית הגלובלית, לכל משק בנפרד להעלות את הריבית שלו. באירופה זה אפילו לא בטווח הנראה לעין. בארה"ב, רק הדיבור על העלאת ריבית לכשעצמו, מעלה את חוזקו של הדולר ומחליש את הכלכלה האמריקאית. ואצלנו? אם הריבית תועלה כאן לפני מקומות אחרים בעולם, בנק ישראל יצטרך שוב להתמודד עם זרם של דולרים פנימה ולכן נראה לנו, שגם ב 2015, לא נראה את הבנקים המרכזיים ממהרים להעלות ריבית. מה ששוב תומך לדעתנו, בהיצמדות לאפיק המנייתי.
בכל זאת :
מכפיל רווח הוא מושג בסיסי ויסודי מאד בעולם המימון וחשוב מאד שמשקיעים יכירו אותו.
המכפיל הוא תוצאת החילוק של שווי השוק ברווח הנקי של החברה.
ועכשיו בעברית, מה המכפיל מספר לנו? המכפיל מספר לנו תוך כמה שנים, בהנחה שהרווח יישאר כפי שהוא (הנחה שגוייה, משקיעים רוצים שהרווח יעלה לאורך השנים וחוששים מכך שהרווח יצטמק במהלך השנים).. בתוך כמה שנים, נחזיר את ההשקעה שלנו.
בהנחה שמדובר בחברה טובה ובעלת מאפיינים חזקים, אנו תמיד רוצים שהמכפיל יהיה כמה שיותר נמוך. כך ההשקעה תחזור מהר יותר.
שיהיה לנו בהצלחה.
עופר אקסלרוד וצוות יתרונות פיננסיים.
הערות, תגובות, תלונות, שאלות, טענות או תשבחות לכאן – ofer@itronot.co.il
