לקוראי היתרון שלום רב.
יפסיק את הרכישות או לא יפסיק, זאת השאלה.
אך כנראה שזו השאלה הלא נכונה.
מזה זמן רב מיישם הבנק המרכזי בארה"ב מדיניות שנקראת "Operation Twist", או בעברית קלוקלת: "מבצע פיתול". בעצם הבנק המרכזי והעומד בראשו, בן ברננקי, מנפיקים אגרות חוב קצרות בריבית אפסית וקונים בכסף אגרות חוב ארוכות ובכך משפיעים על הריבית גם בטווחים הארוכים. המטרה – להוריד את הריבית ארוכת הטווח או לפחות לשמור עליה מלעלות.
למה זה טוב? כי אם מורידים את הריבית על הפיקדונות למינימום, אזי מאלצים את המשקיעים לצרוך יותר או להשקיע בשוק ההון. ואיך זה עוזר לכלכלה? כי אם הציבור קונה יותר סחורות ושירותים, זה מייצר מקומות עבודה וצמיחה ועל הדרך עוד תשלומי מס שמאפשרים למדינה לשלם בעבור החובות הרבים שלה. יש כאן עוד עניין והוא טעמי הציבור, לכל אחד העדפה ברורה לגבי אחוז מהנכסים שהוא רוצה שיהיו בשוק ההון ומכאן אם דוחקים אותו מהפיקדונות הסולידיים, מסיט המשקיע את ההון למניות ואגרות חוב קונצרניות. בכך תורמים המשקיעים לגיוסי הון וחוב של חברות שבתורן מגדילות את הפעילות הכלכלית ותורמות לתעסוקה ולצמיחה.
יש פחד בשוק ההון ואיני משוכנע שהוא מוצדק. רבים חוששים שכאשר יפסיק הבנק המרכזי את ההתערבות בשוק אגרות החוב, אז כל התהליך יתהפך וכולם ימכרו את המניות ואגרות החוב וירוצו חזרה לבנק. עם זאת, אין זה הגיוני להניח שהבנק הפדרלי מאויש רק ע"י טיפשים.
הסיבה שברננקי שוקל להפסיק את ההתערבות היא כי הוא רואה שיפור אמיתי ובר קיימא בכלכלה האמריקאית. השיפור בא לידי ביטוי ברבעונים האחרונים בהגדלת התחלות בניה, בקיטון באבטלה, ביצירת משרות חדשות ונתוני ביטחון צרכנים אשר הולכים ומשתפרים. אם אכן גלגלי הכלכלה יחלו להסתובב מהר יותר, זאת אומרת שהחברות ירוויחו יותר ויצמחו מהר יותר ולכן שוק המניות הופך להיות אטרקטיבי יותר. מכיוון שהרווחיות ויכולת יצירת תזרים מזומנים של אותם תאגידים גדלה (יכולת שירות החוב), כך גם רמת הביטחון בהשקעה באגרות החוב שלהן.
מה אני רוצה לומר בכל הסיפור? אם ברננקי יחליט לסגת מרכישת אגרות החוב ולהפסיק לתמוך בריביות נמוכות זה אך ורק כי הוא יודע שהשוק כבר לא צריך את עזרתו. בדיוק כפי שהורה אחראי מוריד את גלגלי העזר מאופניהם של ילדיו כאשר הוא סבור שהם יוכלו להמשיך לרכב לבד בבטחה, כך, רק במצב דומה יפסיק ברננקי את תמיכתו בשווקים.
אגב, אם ברננקי יגלה שטעה, יוכל בקלות לחזור ל"מבצע פיתול", ואז הכל יחזור לקדמותו.
יתכן מאוד שהשוק יפרש את הפסקת רכישת אגרות החוב של הבנק כצעד שממנו שואפים אופטימיות וזה לכשלעצמו יעלה את שוקי המניות. גם אם השוק יגיב בירידה לבשורה, סביר להניח שיהיה מדובר בתיקון זמני ולא היפוך מגמה כי כפי שכתבתי למעלה – ההפסקה באה על רקע שיפור מהותי בכלכלה, וזו האמת.
איך כל זה משפיע על שוק ההון בישראל? אנו תמיד מייבאים סנטימנט מארה"ב לישראל כך שהמשך מגמה חיובית מעבר לים, יתמוך בהמשך מגמה חיובית בישראל. ובכל זאת, זהו אינו מנוע העליות היחיד בשוק ההון הישראלי. כלכלת ישראל ממשיכה לצמוח בקצב כפול ומכופל לעומת כלכלות מפותחות בעולם ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בהשוואה למשקים מפותחים אחרים. הריבית הנומינלית קרובה לאפס והריבית הריאלית שלילית. המשמעות היא שהחזקת כספים בבנק מניבה הפסד במונחי כוח קניה לחוסכים.
מצב בלתי נסבל זה, דוחק את החוסכים לשוק ההון בין אם למניות או לאגרות חוב וזאת אנו רואים בחודשים האחרונים בגיוסי השיא של קרנות נאמנות.
כל עוד זה המצב והסנטימנט נשאר חיובי, שוק ההון הוא בהחלט המקום הנכון להיות בו.
שיהיה לנו בהצלחה.
נכתב על ידי בוריס ליפשיץ.
הערות, תגובות, תלונות, שאלות, טענות או תשבחות לכאן – boris@itronot.co.il
