לקוראי היתרון שלום רב
יש המון דברים לכתוב עליהם ואתם לא עוזרים לי! (ביקשתי בעבר, לכתוב לי לכאן ofer@itronot.co.il על דברים שמעניינים אתכם בפן הכלכלי/חברתי ושתרצו שנתייחס אליהם. קדימה! )
1.יאיר לפיד. האם יש משהו שאוכל לכתוב על התופעה הזו, שלא נכתב, נאמר או מה לא, והוא יהיה מקורי? נשאלתי כמה פעמים (מה שאומר שזו שאלה טובה), כיצד תשפיע בחירתו על הבורסה ועל הכלכלה. ובכן, לעת עתה, גם יאיר אינו יודע את התשובה והוא עסוק כרגע בלימוד הנושאים הכלכליים אצל מורים פרטיים.
אני כן חושב שמצער הדבר עד מאד, שיש לנו הכי הרבה פרופסורים לכלכלה ביחס לאוכלוסייה מכל מדינה בעולם ובכל זאת אדם חסר השכלה כלכלית וניסיון ניהולי מנהל את קופת המדינה ואת המדיניות הכלכלית. אני מקווה שכמו שאלוהים היה איתנו במדבר, הוא יהיה איתנו גם כאן, סה"כ הוא הוציאנו ממצריים אבל לא לקח אותנו עד שוויץ, ארה"ב או סין – אז בבקשה, שיישאר בסביבה. אנו זקוקים לו ומאחלים למר לפיד בהצלחה בלימודיך ובכל מעשיך.
לפרשן או לתת תחזיות על התנהלותו ומדיניותו לא אוכל, כי אף אחד לא יודע מה זו תהיה.
2.מה קורה לדולר? פשוט מאד. שנים אני מאמין וניתן ללכת אחורה בנבכי ה "יתרונים" ולגלות שאני חושב שהדולר עוד יהיה שווה הרבה פחות שקלים. זה קורה. אני מאמין שהנפילה הגדולה עוד לפנינו. אני מאמין שיהיה קשה למדינה למנוע את הנפילה הזו, אפשרי אבל קשה. הבינו : עשרות מיליארדי שקלים היו מגיעים לזירת המט"ח (מטבע חוץ) בתל אביב ומבקשים לקנות דולרים על מנת לקנות דלקים לצורכי האנרגיה של ישראל. והנה, נפלה עלינו קללה סעודית והפכנו למעצמת גז, זה נפלא, אבל על הגז הזה משלמים לספקים בשקלים ולא קונים דולרים יותר. סחורה שלא קונים ממנה מחירה יורד. וזה בדיוק מה שקורה ויקרה לדולר. הוסיפו לזה את העובדה שדולר הוא הנכס המודפס ביותר בעולם (לדעתי מדפיסים יותר דולרים מכרטיסי נסיעה ברכבת בכל אירופה והוא מתחרה רק בנייר טואלט) ותקבלו מתכונת נפלאה למטבע שמול השקל לא שווה כלום. (אתם חושבים שלקחתי סיכון בהשוואת הדולר לנייר טואלט?) הדרך היחידה להילחם בתופעה הזו ביעילות היא :
3.הורדת ריבית. הורדת ריבית מפחיתה את הכדאיות להשקיע בשקל (עבור משקיעים זרים שבאים לכאן לקחת ריבית) אבל, (וזה אבל גדול), לציבור הישראלי יש הרבה כסף וחיסכון ואז הוא עושה את הטעות הזו והולך וקונה דירות להשקעה. זה מעלה את מחירי הנדל"ן ומייצר תופעות שליליות כגון סיכון מערכתי מנפילת מחירי דירות, אינפלציה, לחץ חברתי וכ"ו. אז בנק ישראל לא יכול להוריד ריבית עד שממשלת ישראל לא מראה לו כיצד היא מצידה עושה תוכנית שלא תאפשר למחירי הדירות לרוץ. מצחיק אך בזמן כתיבת שורות אלו בדיוק מבקש בנק ישראל ממשלת ישראל (מיאיר) לעשות זאת. בכל מקרה אני מאמין שהיום כבר צריך להיות קמיקזה אמיתי כדי לקנות דירה להשקעה וזה מביא אותי לסעיף הבא.
4.היכן להשקיע? אגרות החוב הממשלתיות שהן הבסיס לחסכון, מניבות היום תשואה נמוכה מאד של כ 3 אחוזים לשנה, למי שיקנה אגרות חוב לתקופה של כמעט 10 שנים. זה נמוך, אבל הנמוך של היום עשוי להיות הגבוה של מחר כשהריבית במשק תרד עוד. מצד שני וכאן אני מגיע לבשר.
5.מניות. לדוגמא: במדד התל דיב (מדד הבנוי ממניות שמחלקות דיבידנד) מציגות תשלום דיבידנד ממוצע של כ 6%!!! 6 אחוזים + האפשרות לצמיחה הנובעת מהתנהלות עסקית. מה שמוביל אותי למסקנה בלתי נמנעת. להערכתי, כפי שהמצב נראה כרגע, אנחנו בדרך לתור הזהב של המניות. זה לא יקרה מחר בבוקר, וכמו שמניות יודעות, זה יהיה תנודתי, אך זו המסקנה הראשית. מניות הן אפיק ההשקעה היחידי ההגיוניבתקופה הנראית לעין. שוב, השקעה – ז"א עם סיכון ולבטח עם תנודתיות.
הפינה של בוריס
הבשורה של עופר בראי ההיסטוריה נראית כך:
בשנת 2003 אגרות חוב ממשלתיות לשנתיים השיאו תשואה של כ- 10% לשנה. זו הייתה תשואה גבוהה מאד!!! אך בעקבות המשבר שפקד את ישראל הריבית במשק והתשואות באגרות חוב הממשלתיות החלו לרדת (הקו הכחול). לכל אורך התקופה עד 2008 המשיכו התשואות באגרות חוב ממשלתיות לרדת ולהוות חלופה פחות ופחות טובה לשוק המניות, המשקיעים לכן בחרו להסיט כספים מריבית בטוחה זו לשווקי המניות. בתקופה זו רשם מדד ת"א 100 תשואה חסרת תקדים של כ-50% לשנה. כל שנה.
ב-2008 הגיע משבר הסאבפריים ושוק המניות צלל כ-50% ביחד עם ירידה בתשואה של אגרות החוב הממשלתיות בעיקר כיוון שהנגיד הוריד את הריבית בחדות. משנת 2009 עד שנת 2011 סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי, העלה בהדרגה את הריבית ושוק המניות המשיך לעלות בעיקר על רקע התפוגגות החששות מקץ העולם הכלכלי. מתחילת 2011 בעצם אנו חוזרים לסביבה דומה לזו שהייתה בתחילת שנות האלפיים אך בשינוי קל. התשואות על אגרות החוב הממשלתיות ממשיכות לרדת, כי הנגיד חזר להוריד את הריבית, והשוק חזר לעלות אך תוך כדי גמגומים ותנודתיות בעיקר בגלל גורמי הסיכון והחרדות בציבור. אין מילה אחרת לתאר, הציבור חרד ממניות.
תחזיתו של עופר (ואם נוסיף עליה את מה שלמדנו מקהלת: אין חדש תחת השמש) הינה, שככול שהריבית תרד או אפילו תישאר נמוכה יפרח שוק המניות. חשוב לי לציין את גורם הסיכון העיקרי להשקפה זו, כשהתשואות על אגרות החוב הממשלתיות יחלו לעלות, הן עלולות להוות בעצמן אפיק חסכון ראוי, ואז לצמצם במידה את כדאיות ההשקעה באפיק המנייתי. אך אנו עדיין מאוד רחוקים משם.
שיהיה לנו בהצלחה.
עופר אקסלרוד, בוריס ליפשיץ וצוות יתרונות פיננסיים.
הערות, תגובות, תלונות, שאלות, טענות או תשבחות לכאן – ofer@itronot.co.il
