לקוראי היתרון שלום רב
שנה מוצלחת.
לפני שבוע, כשהתחלתי לכתוב את היתרון החודשי פתחתי אותו כך : "וואו, מדהים! איך כשאף אחד כבר לא צפה את זה, בית הנבחרים המציא פתרון לצוק הפיסקאלי, 2012 נגמרה בהפתעה מוחלטת וארה"ב לא נפלה מהמצוק." (פיהוק). היום, עשרה ימים אחרי, איני בטוח כבר שכולם יזכרו על מה אני מדבר. אני בעצמי, כבר לא כל כך זוכר.
מצוק פיסקאלי הוא המצאה של אנשי תקשורת. במציאות, נמצא עמק השווה בין משטר המס החדש בארה"ב לבין קיצוץ בהוצאות הממשלה. ארצה לציין שלפי אמונתי הכלכלית, היה עדיף לארה"ב "ליפול" מהמצוק. מדיניות רווחה הינה פיקציה והמצאה שקרית וכוזבת לא יותר משיקוי חיי נצח ופיות. יותר נכון לכתוב שחדי קרן, פיות ומדיניות רווחה יש רק באגדות. ואני בעד איזונים בכלכלה ובחברה, ממש, ועדיין עידוד ותמרוץ עוני – מגדילים את העוני. המרצת המגזר הממשלתי – מגדילה את החוב של המדינה (זה שישלמו הדורות הבאים) ודיכוי מגזר עסקי בין אם במשטרי מס ובין אם ברגולציה מכבידה מדי – מדכאים את הצמיחה. והדרך לפשיטת רגל קצרה. חדי העין יבינו, שאני חושב, שעתידה של ארה"ב לוטה בערפל כבד. ונאלץ לראות בהמשך השנה כיצד תטופל תקרת החוב והצמיחה. וכן, צריך להיות זהיר מאד. בסך הכל ארה"ב זו חברה שמשכנה את עתיד ילדיה ונכדיה , צריך לקוות שהם ירצו לשלם את החוב…
אז לא נפלנו מהצוק הפיסקאלי. אך האם למדנו משהו? כן! בדרך כלל ההילה המפחידה של אירועים כאלו גדולה בהרבה מהאפשרות שיתרחשו ומכירה על סמך פחד כזה – בדרך כלל תניב הפסדים.
מה הלאה?
בקרוב נכריז על מותו הסופי והוודאי של שוק האג"ח הממשלתי. אני טוען כבר שנה שבארה"ב יש בועה של אג"ח ממשלתי ובישראל מתפתחת כזו. בואו נדבר על זה שניה: בועה באגרות חוב ממשלתיות? כן. כיצד? אם הציבור כולו, חי בחשש מתמיד מקריסה כללית של המערכות הפיננסיות ולא מעוניין להשקיע בשום אפיק, בסופו של דבר תהיינה יותר מדיי ידיים שירדפו אחרי האגרות הבטוחות ביותר, וגם הן, יכולות להיסחר הרבה מעל לשוויון הכלכלי כתוצאה מכך.זו תהיה בועת ביטחון. זה לא אומר שכמנהל כספים אני לא יכול לנצל את זה לזמן מסוים. אך יש להיזהר ובכל מקרה, שוק האג"ח הממשלתי רק נראה תמים. יש לי תמונה בראש מסרטי טבע כאלו שראיתי, על צמח יפה בעל צבעים נעימים שמזמין את הפרפרים וחבריהם לשבת עליו, לנוח, לקבל ריבית סולידית. ואז הוא בולע אותם. באפיק הממשלתי צומח כזה פרח…
את הדברים הבאים אני כבר חושש לכתוב כי אז חושבים עלי שאני פרקליטו של השטן, אבל זה לא נכון, אני לא פרקליטו ולא מנהל את חסכונותיו. בכלל, אני נמנע מלנהל תיקים לאנשי ציבור בכירים, זה סתם מסבך את הניירת שלי שגם ככה היא מסובכת. ובכל זאת אכתוב:
לדעתי מה שראינו במניות היה רק הפתיח (אוי הסתבכתי) אבל מה לעשות? כל מי שמכיר אותי יודע כמה אני ישר וגלוי (או לפחות אני מאמין שאני כזה..).
מניות הן גם הגנה אינפלציונית מעולה, את זה אסביר על קצה המזלג ואומר שמי שנהנה ראשון מהעלאות מחירים הן החברות שמעלות את מחירי מוצריהן, מכאן מגיעה בעצם העלאת מחירים ולכן שערי מניות (שהן יחידות קבועות לשותפות בבעלות על חברות ועל רווחיהן הכספיים) הן בעצם מעין כלי צמוד למדד באופן עקיף שכזה.
אך מעבר לכך, החברות ביצעו בשנים האחרונות מהלכי ייעול חזקים שנבעו מסביבה עסקית קשה ומאתגרת, ובעולם של ריביות נמוכות, קל להן לגייס ולמחזר חוב. עכשיו מה שנשאר הוא התאוששות קלה בכלכלת העולם והן תוכלנה לצאת למסע עליות משמעותי. ולמי שתוהה, אינני שוכח את הסכנות, הן ברורות לי לא פחות מלקוראי היקרים. ולכן חשוב מאד אותו אפיון שאנו עושים לכם כלקוחות ולומדים את מצבכם, כל אחד בנפרד לפי מצבו ויכולתו הפיננסיים והאישיותיים, אך אחרי שעברנו משוכה זו – זו תקופת המניות. (אני אמור לצפות עכשיו לבייבי בום מנייתי?)
בכל אופן הנגיד חושב כמוני. כן כן, סטנלי פישר שקנה מיליארדי דולרים בלית ברירה ולמרות שהמלצתי מעל דפי ה"יתרון" שלא לעשות את זה. אז מה הוא עושה עם כל הדולרים שקנה בלית ברירה בניגוד לדעתי? הוא קונה מניות. אם אני צריך אילן גבוה, זהו אילן גבוה. גם פרופסור פישר הנגיד בכבודו ובעצמו, חושב שמניות הן אפיק חשוב ונכון לתקופה זו.
מספיק להפעם.
שנה טובה ומוצלחת ולא לשכוח : מי שלא מצביע, שלא יקטר!
שיהיה לנו בהצלחה.
עופר אקסלרוד וצוות יתרונות פיננסיים.
הערות, תגובות, תלונות, שאלות, טענות או תשבחות לכאן – ofer@itronot.co.il
