לקוראי היתרון שלום רב.
ישבתי לעשות חשבון נפש בנוגע לפסח, ליציאת מצריים, הרהרתי על יוסף ומשה ועל העגל המוזהב וזה מה שיצא…
המשבר הכלכלי הראשון
מזמן שלפני הזמנים, בממלכתנו העתיקה והשלמה, הגיעה תקופה כלכלית קשה. שהסתיימה במשבר אג"ח מגובה אלומות, אלומות חיטה כמובן. דמי השמירה על החיטה היו גבוהים מאד, היתרות נוהלו ללא פיקוח ממשלתי, כולם השקיעו בתבואות ואז הגיע חורף קייצי מאד. זה היה המשבר הכלכלי הראשון.
בזמן ההוא תספורות לא היו באופנה, בתקשורת של אז דיברו יותר על הסדר חוב מסוג אחר, קראו לו שמיטה. טייקוני תבואה וסחורות שהנפיקו התחייבויות מבלי לשעבד אלומות או לספק בטחונות בצורה של צאן ובקר או שטחי מרעה, הודיעו פשוט שאינם יכולים לשלם את החוב. לא תספורת ולא בטיח. הקריסה הייתה מהירה וכואבת.
פסימיות 1
רבים עשו חשבון והסיקו שמכאן כבר לא נוכל להתרומם. בתקופה שמדע הפסיכולוגיה לא קיים עדיין ואין תכניות בידור בטלוויזיה, המושג אופטימיות לא היה קיים, אפילו לא מחשבה חיובית אחת לרפואה, בקושי מחשבה הייתה בזמנים ההם. ככה התחילה הירידה ההמונית מהארץ. אני מזכיר לכם שבתקופה זו עדיין לא גילו את אמריקה ואפילו לא את קנדה. החלופה היחידה הייתה מצריים. בזמנים ההם עדיין לא היה בעולם אפילו אח מוסלמי אחד וכולם חשבו שלרדת למצריים יהיה בסך הכל "רילוקיישן" מצוין.
התוצאה ההרסנית של פסימיות 1
מה שקרה שם כבר די ידוע היום. אכלנו אותה. המצרים הפכו את אבותינו לעבדים, אבל שלא תתבלבלו, לא לעבדי היי טק, או עובדים סוציאליים, או פקידי בנק בשכר מינימום (לא עלינו) ואפילו לא לסתם עובדים זרים, לא. הם פשוט קשרו שרשראות לרגלי ישראל וגרמו להם לבנות פירמידות שבזמנו שימשו כמרכזים מסחריים וקברים. התוכניות היו לקויות ולא התחשבו בתשתיות המצריות העתידיות לבוא, היום הן אפילו לא משמשות למשרדים. סתם מבנים חסרי תועלת…
אני מקצר כאן כי דווקא היציאה מעניינת אותי יותר. אז אחרי שהמצרים קיבלו את המכות שלהם הם החליטו לשחרר את העבדים שכבר איבדו זהות כמעט לחלוטין אחרי 400 שנה. השרשראות נופצו.
המדבר שבלב או היווצרות השופינג
תקופה קשה המדבר. המזון מועט, התנאים בלתי נסבלים, עם שלם חי בשכירות וכמעט שאין שום דיור מוגן. מצד שני יש הרבה מאד אוהלים ברי השגה. העם המותש מאבד קצת ממוסריותו ומתחיל להתאהב בחומר, בדברים שקל להשיג ועושים לכולם קצת טוב על הלב. זוהי תקופת השופינג הראשונה בתולדות היקום. תכשיטים, יונות דואר דור 3, אבני צור חדישות, מלבושים חושפניים (כי חם!) קרמים שמבטיחים עור פנים צעיר והרבה מזון אורגני. המוסר מתחיל להידרדר.
פסימיות 2 + התוצאה ההרסנית של פסימיות 2
השיא עובד ככה: משה אומר לאבותינו שיחזור תוך 40 יום, חוסר הבנה גורם להם לחשוב שהכוונה היא לכך שהוא חוזר תוך 40 יום מהרגע ששחרר את ההצהרה, אבל לא, משה מתכוון שמרגע שיעלה על ההר. למי שלא בקיא בסיפור מדובר בפער של יום אחד. משה עולה והעם מצפה לו ביום השלושים ותשעה ציפייה עמוקה! מבחינתו של משה לעומת זאת, יש לו עוד יום להשלים את העבודה, ויש שאומרים שהשקט עשה לו טוב. כמו כן אלו דיברות בעבודת יד והן צריכות להיות תקפות לכמה אלפי שנים והוא ממש לא מעוניין לעשות את הלוחות כלאחר יד.
ההיסטריה
תוך יום, יום אחד, גורמת התקשורת שמסתכמת אז בערוץ אחד – "כל העם במדבר" (השגיאה במקורות) לכלל עם ישראל, להתקפת היסטריה. העיתונים מתארים לעם את משה שניטרף או הומת ושהוא כבר לא יחזור לעולם. העם, שבתקופה הזו מעדיף צריכת תקשורת על פני מחשבה עצמית ומושפע ממנה קשות, ממהר ליצוק עגל זהב ולסגוד לו, על מנת שלא להישאר ללא אל (GODLESS) במידבר הלוהט הזה. אתם קולטים? יום אחד של תקשורת רודפת כותרות והנזק? לנצח! כתם גדול על עמינו ישראל לדורי דורות.
משה שיורד לו בשלווה טרנסצנדנטלית מההר רואה את זה ומת-חר-פן, את מה שהוא עושה בשלב הזה אני לא רוצה אפילו לתאר לכם. בואו נגיד שלזרוק טלפון סלולרי על הרצפה בסיום שיחה מעצבנת או להכות ולרסק מסך מחשב כתוצאה מיום של ירידות בבורסה, זה כלום ושום דבר לעומת מה שעבר על האיש. שאגב שמו היה משה, אבל הרוב קראו לו צ'יקו (כמו היום, גם אז היה נהוג לקרוא למנהיגים בכינויים) בקיצור מושיקו עושה טעות וחוטף את העונש הקשה מכולם.
הסוף ידוע. עשר דיברות חדשות נחקקות במהירות ורמת המוסר עלתה פלאים עוד באותו היום. סתם. היא לא. לוקח לה אלפי שנים ועדיין יש היכן לשפר…
אז מה הסקתי מכל אלו:
1. משברים כלכליים תמיד היו ותמיד יהיו, חשוב להתמודד איתם ולא לברוח, הבריחה נראית קלה אך עלולה להיות בעלת השלכות קשות לטווח רחוק מאד.
2. חומר תמיד היה מכשול בפני האדם, צריך להיזהר ממנו, לגדר אותו ולהתעמק גם בדברים חשובים יותר. תחשבו על זה.
3. העיתונים לעולם לא ימכרו אופטימיות, זה לא מעניין. מאז ומתמיד הם חיו על כותרות שליליות. זה מקור קיומם וחשוב לזכור את זה, בשביל השמחה.
4. העדר מחשבה עצמית ואיכותית והליכה בעיניים עצומות אחרי העדר, מביאה לתוצאות הרסניות. יש להימנע מכך בכל מחיר ולחשוב. תמיד לחשוב…
והכי הכי חשוב:
5. להיות אופטימיים ולזכור, יש לנו עשר דיברות וארץ יחידה ונהדרת!
לכל החברים של יתרונות שקוראים את היתרון וללקוחות היקרים שלנו :
חג חירות ומחשבה חופשית שמחים!!!
צוות יתרונות פיננסיים.
הערות, תגובות, טענות או תשבוחות לכאן – ofer@itronot.co.il
